העשרה בבית: פעילויות ומשחקים שמפתחים חשיבה אצל ילדים, בלי עומס

מה זו העשרה בבית, ומה היא לא

העשרה בבית אינה חוג נוסף ואינה חוברת תרגילים. היא הרגל להפוך רגעים רגילים, ארוחה, קנייה, נסיעה, משחק קלפים, להזדמנות לחשוב יחד. הכלים פשוטים: שאלה פתוחה, משחק עם כללים, חידה קטנה, ובעיקר מבוגר שמקשיב לתשובה.

במסמך של משרד החינוך על הורות לילדים מחוננים, שנכתב בתחום המחוננים והמצטיינים, מופיעה אזהרה ברורה מפני העשרה שהופכת לעומס. לפי המסמך, הפניית הילד להעשרה בחוגים בכל ימות השבוע אינה מעניקה לו קשר הורי משמעותי וניסיון חיים, וילדים מחוננים זקוקים להורה נוכח יותר מאשר להעשרה אין סופית, וגם לזמן פנוי שבו יוכלו לעבד את חוויותיהם. המסמך גם קורא להורים להעריך את היכולת שלהם עצמם להעניק לילד, ולא להעדיף תמיד אנשי מקצוע אחרים. המסר מתאים לכל ילד, לא רק למי שזוהה כמחונן.

למה משחק הוא כלי חשיבה

האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים פרסמה ב-2018 דוח קליני על חשיבות המשחק. לפי הסיכום באתר ההורים של האקדמיה, משחק הוא חלק מרכזי בהתפתחות בריאה של ילדים, הוא מפתח לכישורי תפקוד ניהולי ומגן מפני ההשפעות השליליות של לחץ, והוא גם בונה את הקשר בין ההורה לילד. העצה המעשית שם פשוטה במיוחד: בפעם הבאה שהילד רוצה לשחק איתכם, תגידו כן.

המרכז להתפתחות הילד באוניברסיטת הרווארד פרסם מדריך פעילויות לפי גילים שמפרט משחקים שמתרגלים זיכרון עבודה, שליטה בדחפים וגמישות מחשבתית. בגילאי 5 עד 7 הוא מזכיר משחקי זיכרון בקלפים, משחקי התאמה לפי צבע או מספר, משחקי לוח עם אסטרטגיה, ספרי מבוכים וחידות, ומשחקי ניחוש כמו "20 שאלות" ו"נחש את הכלל". בגילאי 7 עד 12 הוא מזכיר משחקי קלפים שבהם עוקבים אחרי קלפים, משחקי אסטרטגיה כמו שחמט, תשבצים, סודוקו וחידות מרחביות. המדריך מציין בהגינות שלא כל ההצעות הוכחו במחקר, אבל שתרגול מוביל לשיפור, ושחשוב להעלות בהדרגה את המורכבות.

פעילויות לפי סוג החשיבה

במסמך המנחה של משרד החינוך על אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה מופיעות שלוש עשרה אסטרטגיות, ובהן השוואה, מיון, השערה, שאילת שאלות וייצוג המידע בדרכים מגוונות. הטבלה מחברת אותן לפעילויות ביתיות פשוטות. החיבור בין הפעילות לאסטרטגיה הוא שלנו, כהמחשה.

גם במאגר חומרי ההוראה של משרד החינוך לתלמידים מחוננים ומצטיינים מופיע עמוד של משימות מומלצות, שמטרתן המוצהרת היא להעלות את המוטיבציה והסקרנות ללמידה, עם מוקדים של יצירתיות, חשיבה ביקורתית, למידה עצמאית ושאילת שאלות. אלה בדיוק הדברים שאפשר לטפח בבית בשיחה פשוטה.

דוגמה מהמטבח

חידות קצרות לכל המשפחה

כל החידות כאן נכתבו במיוחד למדריך, ואינן לקוחות ממבחן כלשהו ואינן מתיימרות לדמות מבחן. הן מסודרות מהקל אל הקשה. הפתרונות בסעיף הבא.

1. איזו מילה אחת אפשר להוסיף לפני "ספר", "חולים" ו"כנסת" כדי לקבל שלושה צירופים מוכרים?
2. היום יום שלישי. איזה יום יהיה בעוד 10 ימים?
3. יש לך 20 שקלים. מחברת עולה 7 שקלים ועיפרון עולה 3 שקלים. קנית מחברת אחת. כמה עפרונות לכל היותר אפשר לקנות בכסף שנשאר?
4. "נחש את הכלל": המספרים 3, 7 ו-11 מתאימים לכלל שלי. המספרים 4, 8 ו-10 לא מתאימים. מה יכול להיות הכלל?
5. אני חושב על מספר מ-1 עד 16. מותר לך לשאול רק שאלות של כן או לא. כמה שאלות יספיקו לך תמיד כדי לגלות את המספר, אם בכל שאלה תחלק את האפשרויות שנשארו לשני חצאים שווים?
6. ארבעה בני משפחה יושבים סביב שולחן מרובע, אחד בכל צד, ופניהם למרכז השולחן. אבא יושב מול אמא. נועה יושבת משמאלו של אבא. מי יושב מימינה של נועה?

פתרונות

כל פתרון סגור. נסו קודם לבד, ופתחו רק את התרגיל שבדקתם.

כשהעשרה הופכת ללחץ

הקו בין עידוד ללחץ דק, ולא תמיד רואים אותו מבפנים. המסמך של משרד החינוך על הורות לילדים מחוננים מתאר כמה דפוסים שכדאי להכיר. הורה שרואה בילד פרויקט, מעמיס עליו חוגים ומטלות כדי שיצטיין בכל מחיר, עלול לגדל ילד שמפתח צורך בהישג עד כדי פרפקציוניזם וחרדת כישלון. לחץ להבליט את היכולות של הילד עלול אפילו לגרום לתגובה הפוכה: הילד ינסה להסתיר אותן, כדי לא להיתפס כיוצא דופן וכדי שלא יצפו ממנו ליותר.

המסמך ממליץ גם שהמטרות יותאמו להעדפות ולכישורים של הילד עצמו, ולא רק למשאלות ההורים, ומביא כדוגמה מוכרת העדפה של כיוון מתמטי ומדעי על פני ספרות, היסטוריה, פילוסופיה או אמנות. בהקשר של העשרה בבית, המשמעות פשוטה: אם הילד נדלק דווקא משאלות על היסטוריה או משירה, זה כלי חשיבה לגיטימי לגמרי. השוואה בין שתי דמויות בסיפור היא אסטרטגיית חשיבה בדיוק כמו סדרת מספרים.

סימנים שכדאי לעצור ולבדוק, לפי ניסיון מקובל (כלל אצבע, לא אבחנה): הילד נמנע מחידות שפעם אהב, בוכה או כועס על טעות קטנה, שואל בעיקר "זה נכון?" במקום "למה?", או מקשר כל משחק למבחן. במצבים כאלה עדיף להחזיר את המשחק להיות משחק, ואם הקושי נמשך, להתייעץ עם היועצת בבית הספר או עם השירות הפסיכולוגי. המדריך שלנו על חרדת מבחנים אצל ילדים מרחיב על כך.

רשימת בדיקה להורים

• אומרים כן לבקשה לשחק, גם לעשר דקות.
• שואלים "איך ידעת?" יותר מאשר "מה התשובה?".
• משבחים מאמץ ודרך, לא רק תוצאה.
• משאירים זמן פנוי ולא ממלאים כל אחר צהריים בחוגים.
• נותנים לילד להמציא חידות ולבחון אתכם.
• מספרים בקול על טעויות שלכם ואיך תיקנתם אותן.
• מעלים קושי בהדרגה, ועוצרים כשעדיין כיף.
• שמים לב לסימני לחץ ומורידים הילוך כשהם מופיעים.

לכל תחום יש מדריך מעמיק משלו: חשיבה לוגית, סדרות מספרים וחידות חשבון, אנלוגיות מילוליות וחשיבה מרחבית. אם אתם מזהים אצל הילד סימנים שמעלים שאלות, כדאי לקרוא גם את סימנים לילד מחונן ומה לעשות איתם. ואם תרצו לבנות יחד שגרה ביתית שמתאימה לילד שלכם, בלי עומס ובלי הבטחות, אפשר לפנות אלינו להכוונה אישית דרך הטופס באתר.